Vayedaber

Peah

Daf 3a

תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ וְכִי אֶיפְשָׁר לְאָדָם לְנַוּוֹת אֶת בּוֹרְאוֹ אֶלָּא אַנְווֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו לוּלָב נָאֶה. סוּכָּה נָאָה. שׁוֹפָר נָאֶה צִיצִית נָאָה תְּפִילִּין נָאִין. 3a אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אֲדְמֶה לוֹ. מַהוּ חַנּוּן וְרַחוּם. אַף אַתְּ תְּהֵא חַנּוּן וְרַחוּם.

Traduction

R. Ismael interprète de la façon suivante (29)''Voir (Sefer Tora 3, 10) (édition Kirchheim, p. 6); Mekhilta sur Bechalah, 3; Sôfrim, 3; Babli, (Shabat 133b)'' le verset Il est mon Dieu, je veux le glorifier -littéralement: l’embellir, (Ex 15, 2): il est vrai qu’il est impossible à l’homme d’orner son créateur, mais on peut embellir les objets par lesquels on accomplit ses préceptes. Ainsi, par exemple, on peut choisir un beau lulav (ou branche de palmier, que l’on porte processionnellement au Temple à la fête des Tabernacles), une belle Suka (ou tente symbolique), un beau Shofar (dont on sonne à la fête du nouvel-an), de belles Tsitsit (franges aux 4 coins du vêtement) et des tefilin (phylactères). Selon Aba Shaoul, il importe d’imiter ses qualités (30)''Il découpe ainsi le mot ANOUHOU: ani wehou, '''' moi et lui '''', c-à-d. je veux être comme lui.''. De même que Dieu est généreux et miséricordieux, de même l’homme doit l’être.

Pnei Moshe non traduit

ואנוהו. וכי אפשר לאדם לנוות וליפות את בוראו אלא אנוה עצמי לפניו במצות נאות:

אדמה לו. דריש אנוהי מל' אוה למושב לו כלומר אתאוה לדמות לפניו במדותיו מה הוא חנון ורחום אף אתה כמו כן להתנהג עם הבריות כדדרשי' מולדבקה בו.

מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יְשֵׁבָב שֶׁעָמַד וְהֶחֱלִיק אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִייִם. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַהֲלֹא אָֽמְרוּ חוֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו לְמִצְוֹת וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא קוֹדֶם לְאוּשָׁא הָיָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי כַּךְ הָֽיְתָה הֲלָכָה בְּיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָֽמְדוּ הַשְּׁנִייִם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבֵּית דִּין נוֹתְנִין נַפְשָׁן עָלָיו סוֹף הוּא מִתְקֵייֵם. כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. וַאֲתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם. וְאִם הוּא רֵק מִכֶּם לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִין בּוֹ.

Traduction

Il arriva à R. Yoshbab de distribuer tous ses biens aux pauvres. R. Gamliel chargea quelqu’un de lui adresser ce reproche: n’a-t-on pas enseigné qu’il faut donner, pour les bonne œuvres, le 5ème de ses biens (non le tout)? En réalité, R. Gamliel ne peut avoir invoqué l’enseignement des Rabbins d’Ousha, puisqu’il a vécu bien avant eux (31)Le transfert du Sanhédrin à Ouscha eut lieu après la chute de Bethar. Voir Fränkel, Darkhé ha-Mishna, au mot R. Simon b. Gamaliel.. Aussi R. Yossé bar R. Aboun dit au nom de R. Levi (32)Même série, (Ketubot 8, 11) ( 33c), et ci-après (Sheviit 1, 6): cette règle avait été déjà admise par les Rabbins même avant R. Gamliel, puis elle fut presque oubliée, et des rabbins postérieurs (deux d’Ousha) l’ont rétablie plus tard, conformément à l’avis de leur prédécesseurs. Cela nous apprend que toute mesure légale adoptée par une assemblée doctrinale qui s’est passionnée pour ce sujet finit par avoir une base aussi immuable que si elle avait été dite par Moïse sur le mont Sinaï. Ceci est conforme à l’interprétation exégétique de R. Mena sur ce verset: ce n’est pas une parole vaine de votre part 32, 47); c’est-à-dire, si elle devient vaine, si elle s’annule, c’est de votre faute; et pourquoi? parce que vous ne vous donnez pas de mal pour la Loi. Puis il est dit: Elle est votre vie (ibid.); dans quelle condition l’est-elle? Si l’on s’en occupe avec zèle.

Pnei Moshe non traduit

ור''ג לא קודם לאושא הוה. שהרי ביבנה היה קודם שגלתה סנהדרין משם לאושא וחומש באושא הוא דהתקינו ומאין היה זה לו לר''ג.

כך היתה הלכה. זו מסורה בידם ושכחוה:

ועמדו השניים. דור של סנהדרין שבאושא והסכימו על דעת הראשונים.

נותנים את נפשה עליו. יגעים בו לחקור אחר הדבר להעמידו על בוריו:

סוף שהוא מתקיים בידם. ומסכימים להדבר כמו שנאמר למשה מסיני:

ואתיא כהאי דא''ר מנא. על הכתוב כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם אין זה דבר והפוכו ועוד מאי מכם דקאמר הלכך דריש לה דה''ק כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם כך נראה לכם לפי שאין אתם יגעים בו.

כי הוא חייכם. זה נוסף הוא אדלעיל כלומר שבשעה שאתם יגעים בו לא מיבעיא שלא יהא רק מכם אלא גם הוא חייכם ומתקיימת בידכם. וגרסי להא לקמן בפ''ק דשבת ובכמה מקומות.

רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רַב חוּנָא וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֶּה יְהוּדָה עָשָׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא אֲשֶׁר צִוָּה י֨י אֶת מֹשֶׁה אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָייָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה י֨י אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ. וְכֵן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ. וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר צִוָּה י֨י אֶת מֹשֶׁה. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָיָה רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי תּוֹרַת אֱמֶת הָֽיְתָה בְפִיהוּ. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ. וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ.

Traduction

R. Tanhouma au nom de R. Houna interprète le verset suivant: Betsalet fils d’Ouri, fils de Hour de la tribu de Juda, accomplit tout ce que l’Eternel avait ordonné à Moïse (Ex 38, 22); il n’est pas dit qu’il accomplit les ordres de Moïse, mais ceux de l’Eternel: c’est qu’il fait entendre par là que son esprit conçut même des ordres qui ne lui avaient pas été communiqués par son maître, mais qui avaient été donnés à Moïse sur le mont Sinaï. R. Yohanan dit encore au nom de R. Bonia, et R. Houna au nom de Rabbi: Une loi de vérité était dans sa bouche, est-il dit (Ml 2, 6); cette partie du verset comprend les paroles entendues d'un maître, mais la seconde partie du verset: il n’a pas été trouvé d’iniquité sur ses lèvres s’applique même à ce que l’on n’a pas entendu d’un maître (c’est-à-dire qu’il ne faut pas répéter inexactement ce que l’on n’a pas directement entendu).

Pnei Moshe non traduit

תורת אמת היתה בפיהו וכו'. אם אמת בפיהו פשיטא הוא דאין עולה בשפתיו אלא אמת אלו דברים ששמע וכו'.

וְרַבָּנִין אָֽמְרִין כִּי י֨י יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁאַתְּ כְּסִיל בָּהֶן וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. רִבִּי דוֹסָא אָמַר מִן הַהוֹרָייָה. וְרַבָּנָן אָֽמְרֵי מִן הָעֲבֵירָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרָךְ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּימִיּוֹת וּמִן הַגּוּלְגּוֹלִיּוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִיּוֹת.

Traduction

Les Sages expliquent ainsi ce verset: L’Eternel sera l’objet de ta confiance et il préserve tes pas du piège (Pr 3, 26); cela veut dire qu’il sera avec toi pour les sujets que tu ignores lysk ou ''non entendus du maître''); pour ceux là prends garde, est-il dit, de ne pas tomber dans un piège (de ne pas errer). De quoi faut-il se garder? Selon R. Dossa, il ne faut pas enseigner (de crainte d’erreur); selon les autres rabbins, il faut se garder du péché; selon R. Levi, il faut éviter les esprits malfaisants. R. Aba applique à ce verset une autre pensée (33)''Les diverses interprétations de ce verset reposent sur des variantes de ponctuation du mot BKSLD, ou sur des substitutions et même sur des soustractions de lettres en lisant par transmutation: BKYSK;'': Si tu fais, dit-il l’aumône sur ta bourse syk, l’Eternel te protégera contre les impositions peisi'' (34)Selon le Neuhebr. Wörterbuch du Dr J. Lévy, il faut voir dans le terme PIS tribut, une contraction de phoros, avec élision du R., les amendes Zhmia les impôts sur la terre et les contributions de guerre Arenon.

Pnei Moshe non traduit

אפי' דברים שאתה כסיל בהן. מלת כסלך דריש שהיה לו לומר מבטחך אלא בא ללמד גם על הדברים שלא ידעת. ה' יהיה עמך ללמדך אם את יגע בתורה:

מלכד מן הורייה. שלא תכשל בהוראה ותלכד:

מן הפיסין כו'. מיני מסים הן:

מוֹנְבַז הַמֶּלֶךְ עָמַד וּבִזְבֵּז אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִּיִּים שָֽׁלְחוּ לוֹ קְרוֹבָיו וְאָֽמְרוּ לוֹ אֲבוֹתֶיךָ הוֹסִיפוּ עַל שֶׁלָּהֶן וְעַל שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. וְאַתְּ בִּיזְבַּזְתָּה אֶת שֶׁלָּךְ וְאֶת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לָהֶן כָּל שֶׁכֵּן אֲבוֹתַי גָּֽנְזוּ בָאָרֶץ. וַאֲנִי גָנַזְתִּי בַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. אֲבוֹתַי גָּֽנְזוּ אוֹצְרוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת. וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. וַאֲנִי כָנַסְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ מָמוֹן. וַאֲנִי כָנַסְתִּי נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ לַאֲחֵרִים. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעַצְמִי שֶׁנֶּאֱמַר וּלְךָ תִהְיֶה צְדָקָה. אֲבוֹתַי כָּֽנְסוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְלָא מִית אֶלָּא שֶׁלֹּא יָמוּת מִיתָה לְעָתִיד לָבוֹא.

Traduction

Le roi Monobaz distribua tous ses biens entre les pauvres (35)''Tossefta sur Pea 4; babli, Baba Batra 11a. Cf. Lightfoot sur (Matthieu 6, 1).''. Ses parents lui firent dire: tes ancêtres ont amassé des trésors et les ont ajoutés aux biens de leurs devanciers, et toi, au lieu de cela, tu gaspilles tout? C’est bien pour cela, dit-il, que j’agis ainsi; mes ancêtres ont enfoui ici-bas des trésors terrestres; moi, au contraire, je veux amasser pour le ciel, comme il est dit: la vérité pousse sur terre et la justice (l’aumône) se voit du haut des cieux (Ps 85, 12); mes ancêtres ont enfoui des trésors qui ne rapportent pas de fruits, tandis que les miens en produisent, comme il est dit: célébrez les vertus de l’homme juste, il recueillera le produit de ses œuvres (Is 3,10); mes ancêtres ont amassé en un lieu que les mains humaines peuvent atteindre, mais moi j’ai choisi pour mes trésors un endroit inaccessible, car il est dit: l’équité et la justice (l’aumône) forment la base de son trône (Ps 97, 2); mes ancêtres ont réuni de l’argent et moi j’ai réuni des âmes, comme il est dit: celui qui réunit les âmes est un sage (Pr 11, 30); mes ancêtres ont amassé pour d’autres et moi pour ma vie future, selon ce qui est dit: ce sera un bienfait pour toi-même (Dt 24, 13); mes ancêtres ont amassé pour ce bas monde et moi j’ai amassé pour le monde à venir, comme il est dit: la charité sauve de la mort (Pr 10, 2). Est-ce à dire que grâce à elle l’on ne mourra pas! Non, mais la mort ne privera pas de la vie future.

Pnei Moshe non traduit

כל שכן. גניזת אוצרותי יותר טובים משלהם ואם הם גנזו בארץ וכו':

ולא מיתה. ממש בלבד אלא שלא ימות לע''ל בתחיית המתים:

צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שׁוֹקֶלֶת כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁהַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת לַּעֲנִיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בִּמְמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בֵּין בִּמְמוֹנוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה מֵהֶן חָבִיב אוֹ צְדָקָה אוֹ גְמִילוּת חֲסָדִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְחֶסֶד י֨י מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָּתוֹ לִבְנֵי אָדָם. הָדָא אָֽמְרָא שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים חֲבִיבָה יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה.

Traduction

L’exercice de la charité ou de la bienfaisance équivaut à l’accomplissement de tous les préceptes de la loi. Seulement, la charité s’exerce en faveur des vivants, tandis que la bienfaisance s’exerce également à l'égard des morts (en leur rendant les derniers devoirs); la charité ne s’exerce qu’envers les pauvres, tandis que les bonnes œuvres (les services rendus) s’appliquent aussi bien aux riches; la charité s’exerce avec l’argent, tandis que par l’accomplissement des bonnes œuvres, on paies aussi bien de sa bourse que de sa personne. Nous ne savons, dit R. Yohanan bar Maria au nom de R. Yohanan, laquelle des deux, la charité ou la bienfaisance, est préférable; mais, comme il est écrit: la grâce de Dieu (le bienfait) s’étendra de génération en génération sur ceux qui le craignent et sa justice (l’aumône) sur ses petits-fils (Ps 103, 17), cette différence d’étendue prouve que les services rendus sont supérieurs et mieux récompensés que la charité (36)''Au Shabat 127a, on énumère encore d'autres bonnes œuvres; comp. Nedarim 39b.'' et même que l’étude de la loi - sa récompense ne s’étend qu’à la deuxième génération, (Dt 11, 21).

Pnei Moshe non traduit

צדקה. זה נאמר בצדקה וג''ח גדולה הימנה ושוקלת כנגד כל מצותיה של תורה שהצדקה וכו':

כשהוא אומר וחסד ה' מעולם וגו'. ובצדקה לא נאמר אלא לבני בנים הדא אמרה שגמ''ח חביבה יותר מן הצדקה:

וְתַלְמוּד תּוֹרָה. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְווָנִית. אָמַר לָהֶם יְלַמְּדֶנּוּ בְשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וְלָֽיְלָה. מֵעַתָּה אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת בְּגִין דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וְלָֽיְלָה וְהָתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבָחַרְתָּ בַחַיִּים זוּ אוֹמָנוּת. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר ווָא רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי הַמְּסוֹרוֹת. רִבִי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוּתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ יְווָנִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַכְשִׁיט לָהּ. שְׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר ווָה אֲמַר בְּגִין דּוּ בְּעָא מַלְפָא בְּנָתֵיהּ הוּא תְּלִי לֵיהּ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. יָבוֹא עָלַי אִם שְׁמַעְתִּיהָ מֵרִבִּי יוֹחָנָן.

Traduction

On demanda à R. Josué (37)''Cf. même série, (Sota 9, 17), ( 24e); babli, Menahot 99b. Tossefta sur Avoda Zara 1.'': peut-on faire apprendre la langue littéraire (38)Le grec vulgaire, langage usité alors en Palestine, était défectueux. grecque à son fils? On l’enseignera, répondit-il, lorsqu’il ne fera ni jour ni nuit (presque jamais), puisqu’il est dit: tu étudieras la Loi (et rien de profane) jour et nuit (Jos 1, 8). Est-ce dire, en invoquant ce même verset, que l’on ne doive pas enseigner un métier à son fils (l’étude de la Loi est-elle exclusive)? -Non, et l’on a appris au contraire que, selon R. Ismaël, la Bible recommande l’exercice d’une profession manuelle par les mots: tu choisiras la vie (Dt 30, 19). Selon R. Aba fils de R. Hiya, ou R. Hiya au nom de R. Yohanan (39)''Même série (Shabat 6, 1) ( 7d); (Avoda Zara 2, 2) ( 41a).'', on a interdit l’enseignement du grec (non à titre d’étude profane), pour éviter les calomnies et les faux rapports qui pourraient être faits (déloyalement) par cette langue étrangère. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: il est permis à l’homme d’enseigner le grec à sa fille, parce que pour elle le langage pur est un ornement (sans danger). Simon bar Wawa entendit émettre cette opinion: comme ce rabbin désirait faire apprendre à ses filles la langue grecque, il attribua à R. Yohanan l’autorisation de le faire. Je jure bien, répliqua R. Abahou, ne pas l’avoir entendu dire par R. Yohanan (40)Voir Zeltner, Dissertatio de foeminis ex hebroea gente eruditis, 19..

Pnei Moshe non traduit

ותלמוד תורה. תנינן דאין לה שיעור:

לא יום ולא לילה. דהא כתיב והגית בו יומם ולילה ואימתי ילמדנו יונית. במנחות (דף נט):

מעתה יהא אסור ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב כו' בתמיה.

והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות שחייב אדם ללמד את בנו כדדריש לה בפ''ק דקידושין:

מפני שהוא תכשיט לה. שבח ותפארת לה ואין לחוש באשה למסורות:

בגין דהוא בעי מלפי בנתיה יונית תלי ליה בשם ר' יוחנן יבוא עלי כך וכך אם אני שמעתיה מר' יוחנן. ובפ' עגלה ערופה הלכה ט''ו הגי' אם לא שמעתיה מר' יוחנן ודברי ר' אבהו הן שהשיב לו כן שבודאי אני שמעתי כך מר' יוחנן שמותר הוא לאשה.

Peah

Daf 3b

כִּיבּוּד אַב וָאֵם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד הֵיכַן הוּא כִּיבּוּד אַב וְאֵם. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת דָּמָה בֶן נְתִינָה. דָּמָה בֶן נְתִינָה רֹאשׁ פַּטֵרבּוּלֵי הָיָה. פַּעַם אַחַת הָֽיְתָה אִמּוֹ מְסַטְּרָתוֹ בִּפְנֵי כָּל בּוּלֵי שֶׁלּוֹ וְנָפַל קוֹרְדִּקוֹן שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיט לָהּ שֶׁלֹּא תִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה גּוֹי אַשְׁקְלוֹנִי הָיָה וְרֹאשׁ פַּטֵרבּוּלֵי הָיָה וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו. וְכֵיוָן שֶׁמֵּת אָבִיו עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת אָֽבְדָה יָֽשְׁפֶה שֶׁל בִּנְיָמִין. אָֽמְרוּ מַאן דְּאִית לֵיהּ טָבָא דִּכְווָתֵיהּ. אָֽמְרוּ אִית לְדָמָה בֶּן נְתִינָה. אָֽזְלוּן לְגַבֵּיהּ וּפָֽסְקוּ עִמֵּיהּ בְּמֵאָה דֵּינָר סְלִיק בְּעִי מַייְתָהּ לָהוּ וְאַשְׁכָּח אָבוּהּ דָּמִיךְ וְאִית דַּאֲמְרִין מַפְתְחָא דְּתֵיבוּתָא הֲוָה יְתִיב גַּו אֶצְבְּעָתֵיהּ דְּאָבוֹי. וְאִית דַּמְרִין רִיגְלֵיהּ דְּאָבוּהּ הֲווַת פְּשִׁיטָא עַל תֵּיבוּתָא. נְחַת לְגַבּוֹן אֲמַר לָא יְכִילִית מַיְתוּתֵיהּ לְכוֹן. אָֽמְרוּ דִּילְמָא דּוּ בְּעִי פְרִיטִין טוּבָן אַסְקוּנֵיהּ לְמָאתַיִם אַסְקוּנֵיהּ לְאֶלֶף. כֵּיוָן דְּאִיתְעִיר אָבוּהּ מִן שִׁינְתֵּיהּ סְלִק וְאֵייתוֹתֵיהּ לוֹן. בְעוּ מַייְתוּן לֵיהּ כִּפְסִיקוּ לֵיהּ אֲחַרָייָא לָא קְבִיל עָלוֹי. אֲמַר מַה אֲנָא מַזְבִּין לְכוֹן אִיקְרָא דְּאָבָהָתִי בִפְרִיטִין אֵינִי נֶהֱנֶה מִכְּבוֹד אֲבוֹתַי כְּלוּם. מַה פָרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן בּוֹ בַלַּיְלָה יָֽלְדָה פָרָתוֹ פָרָה אֲדוּמָה. וְשָׁקְלוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל מִשְׁקָלָהּ זָהָב וּנְֽטָלוּהָ. אָמַר רִבִּי שַׁבְּתָי 3b כְּתִיב וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יַעֲנֶה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֵא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל עוֹשֵׂי מִצְוֹת בַּגּוֹיִים.

Traduction

Le devoir d’honorer ses parents''. R. Abahou, au nom de R. Yohanan, rapporte que l’on demanda à R. Eliézer (41)Ibid. (Qidushin 1, 7) jusqu’où va l’obligation d’honorer son père et sa mère. C’est à moi, dit-il, que vous adressez cette question? Il faut le demander à Dama ben Netina. Ce dernier qui était juge en chef pater boulh'' fut un jour (42)''Babli, Qidushin 31b; Avoda Zara 23b; Pesikta Rabba. 23, 11.'' frappé au visage par sa mère d’un coup de sandale, en présence de tout le conseil; et, comme la sandale tomba à terre, il la ramassa et la tendit à sa mère, pour qu’elle n’eût pas la peine de se baisser. – R. Hiskia raconte un autre exemple de ce genre: il y avait à Ascalon un païen, occupant le même titre juridique; il ne s’était jamais assis sur la pierre qui servait de siège à son père, et à la mort de dernier, il en fit un objet de vénération. De plus, un jour la pierre (hpcy) (du pectoral du grand-prêtre) pour la tribu de Benjamin (43)(Ex 28, 20). se perdit. Qui a, demanda-t-on, une aussi belle pierre et semblable? Dama-ben-Netina, répondit-on, en a une pareille. On se rendit chez lui, et on conclut le marché au prix de cent dinars. Il sortit donc pour la rapporter, mais il trouva son père endormi auprès d’elle; selon d’autres, la clef de la boîte (qui la contenait) se trouvait sous les doigts de son père; ou, selon d’autres, les pieds de son père étaient étendus sur cette boîte, sise auprès de lui; et il revint dire: je ne puis vous l’apporter (faire la livraison promise). Peut-être, se dirent les acheteurs, veut-il plus d’argent: offrons-lui donc 200 pièces. Ils allèrent jusqu’à lui offrir mille pièces, mais ce fut en vain. Lorsque le père fut éveillé, Dama alla chercher l’objet vendu et le remit aux acquéreurs. Ceux-ci voulurent alors lui remettre le dernier prix offert; mais Dama le refusa en disant: ''je vous vendrais, si j’acceptais, le salaire de l’honneur que j’ai rendu à mon père; ce n’est pas à prix d’argent que j’entends jouir de l’accomplissement d’un devoir.'' Comment Dieu l’en récompensa-t-il? Cette même nuit, dit R. Yossé fils de R. Aboun, sa vache mit au monde une génisse rousse (qui est d’une extrême rareté et devant servir au Temple pour les eaux lustrales, (Nombres19); et tout Israël, pour l’acquérir, vint la payer son pesant d’or (44)Babli, Qidushin 31a.. R. Shabtaï en effet interprète ainsi le verset suivant (Jb 37, 23): il est le droit, abondant en justice, il ne tyrannise pas (45)Au mot YAANE de ce verset, l'exégète attribue le sens d'empêcher, obvier, et cela signifie ceci: il n'attarde pas.; cela signifie que l’Eternel ne tarde pas à accorder la récompense due à ceux qui accomplissent ses préceptes parmi les nations étrangères (pour les Israélites, elle est réservée à la vie future).

Pnei Moshe non traduit

ראש פטר בולי. ובפ''ק דקדושין בהלכה ז' גריס פטר כולי. כולי היא ל' חשיבות כלומר שר העיר וראש החיילות והחשוב שבהן היה:

מסטרתו בפני כל בולי שלו. היתה מכה אותו על. הלחי בפני אנשיו וצבאיו שלו:

ונפל קרדקון. הבית יד שלה מידה והושיט לה שלא תצטער ותשוח עצמה להגביהנה:

עשה אותה. האבן ליראה ולע''ז שלו מפני כבוד אביו:

אבדה ישפה של בנימין. אבן הישפה מאבני החשן שבנימין חקוק עליה ושאלו אחרי דוגמתה ואמרו שיש לדמה בן נתינה:

לא יכילת מיתותיה לכון. איני יכול להביאה אותה לכם וחשבו שמא חזר בו ומבקש הוא מעות הרבה והעלוה לפסוק לו במאתים דנרין ועד אלף ולא רצה:

בעו מייתין ליה בפסיקילייא אחרייא. רצו להביא לו מעות כפי פיסוק האחרון באלף דנרין ואמר להן מה וכי אני מוכר לכם כיבוד אבי במעות איני רוצה ליהנות ממצוה זו כלום כי אם תתנו לי כסף פיסוק הראשון:

לא יענה. מל' עינוי הדין לא מאחר להם ולא משהא מתן שכרן של עכו''ם ופורע להן מיד:

אִמּוֹ שֶׁל רִבִּי טַרְפוֹן יָֽרְדָה לְטַייֵל לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ בְּשַׁבָּת. וְהָלַךְ רִבִּי טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ וְהָֽיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִיטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ אָֽמְרָה לָהֶן הִתְפַּלְלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד יוֹתֵר מִדַּאי. אָֽמְרוּ לָהּ מַהוּ עֲבַד לֵיךְ וְתַנְייַת לְהוֹן עוּבְדָּא אָֽמְרוּ לָהּ אֲפִילוּ עוֹשֶׂה כֵן אֶלֶף אֲלָפִים אַדַּיִין לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.

Traduction

Le samedi, la mère de R. Tarfon descendait se promener dans la cour. Aussitôt, R. Tarfon allait étendre ses mains sous ses pas, et elle pouvait marcher ainsi jusqu’à son retour au lit. Un jour, il tomba malade, et les Sages vinrent lui rendre visite. -Priez pour mon fils Tarfon, dit-elle; il me rend des honneurs outre mesure. Que te fait-il donc, demandèrent-ils? Elle leur raconta comment il s’était conduit. S’il faisait mille fois plus encore, répondirent-ils, il remplirait à peine la moitié des obligations qu’il te doit.

Pnei Moshe non traduit

לטייל לתוך חצירה בשבת. חסר כאן וה''ג בקידושין נפסק קירדייקין שלה. הסנדל ובית הרגל ולא יכלה לקשרה בשבת. והניח שתי ידיו וכו'.

ותניית. וספרה להן המעשה שעשה:

אִמּוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּאָת וְקָֽבְלָה עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ אָמַר לָהֶן גְּעוּרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי כָבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶן שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ אָֽמְרוּ אֵיפְשָׁר לֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו. אָֽמְרוּ לָהּ מַה עֲבַד לֵיךְ. אָֽמְרָה כְדּוּ נְפַק מִבֵּית וַועֲדָה אֲנָא בְּעָיָא מִשְׁזְגָא רִיגְלוֹי וּמִישְׁתֵּי מֵהֶן וְלָא שְׁבִיק לִי. אָֽמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ.

Traduction

A son tour, la mère de R. Ismaël vint se plaindre de son fils auprès des Rabbins et leur dit: Faites des reproches à mon fils Ismaël, il ne me respecte pas. A ces mots, les Rabbins pâlirent: Est-ce possible, se dirent-ils, que R. Ismaël ne remplisse pas le devoir d’honorer ses parents? Et que t’a-t-il fait? Le voici, répondit-elle: lorsqu’il sort de la maison d’études, je veux lui les laver les pieds, puis boire l’eau qui a servi à cette ablution, et il s’y refuse! Puisqu’elle le désire, dirent-ils à Ismaël, honore-la en la laissant agir à sa guise.

Pnei Moshe non traduit

אמרו מה עבד ליך ואמרה זה הדבר הוא עושה לי כשהוא יוצא מביהמ''ד ובא לבית ורוצה אני לרחוץ רגליו ולשתות המים מחמת חשק אהבתו ולא מניח אותי לעשות כן ואמרו לו החכמים הואיל והוא רצונה יניחנה לעשות זאת ובזה מקיים כיבודה:

אָמַר רִבִּי מָנָא יְאוּת אִילֵּין טְחוֹנָיָא אָֽמְרִין כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ זְכוּתֵיהּ גַּו קוּפָּתֵהּ. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי טַרְפוֹן אֲמַר לוֹן אָכִין וַאֲגִיבוּנָהּ אָכִין. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲמַר לוֹן אָכִן וַאֲגִיבוּנָהּ אָכִן. רִבִּי זְעִירָא הֲוָה מִצְטָעֵר וַאֲמַר הַלְּוַאי הֲוָה לִי אַבָּא וְאִימָּא דְּאִיקְרִינְהוֹן דְּנִירַת גַּן עֵדֶן. כַּד שְׁמַע אִילֵּין תַּרְתֵּי אוּלְפָּנָיא אֲמַר בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּלֵית לִי לָא אַבָּא וְאִימָּא. לָא כְּרִבִּי טַרְפוֹן הֲוָה יְכִילְנָא עֲבִיד וְלָא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲוִינָא מְקַבְּלָה עָלָי. אָמַר רִבִּי אָבוּן פָּטוּר אֲנִי מִכִּבּוּד אָב וְאֵם. אָֽמְרוּ כַּד עִבְּרָה לֵיהּ אִימֵּיהּ מִית אָבוֹי כַּד יְלָדֵיהּ מֵיתָת.

Traduction

Les meuniers, dit à ce propos R. Mena, ont un beau proverbe: chaque homme, disent-ils, moud le blé à sa manière, et remporte avec lui ses vertus et ses mérites particuliers. Or, à R. Tarfon, malgré sa belle conduite, on répondit qu’il n’avait rempli que la moitié de ses devoirs, tandis que R. Ismaël devait honorer sa mère en lui laissant boire de l’eau sale (ce devoir comporte donc des bizarreries). Jusqu’à ce jour R. Zeira s’était affligé et avait dit: pourquoi n’ai-je plus mon père et ma mère? Je voudrais les honorer, afin de goûter plus tard les splendeurs de l’Eden! Mais lorsqu’il eut connaissance des deux exemples précités, il s’écria: je rends presque grâce à Dieu d’avoir tout jeune perdu mes parents, car je n’aurais pas su agir comme Tarfon et je n’aurais pas pu prendre sur moi d’agir comme R. Ismaël. Moi, dit R. Aboun, hélas, j’ai toujours été dispensé du devoir d’honorer mes parents. Comment cela? C’est que, peu après la grossesse de ma mère, mon père mourut, et peu après ma naissance, elle mourut à son tour. –

Pnei Moshe non traduit

יאות אלין טחונייא אמרין. יפה הם אומרים אלו הטוחנים קמח כל אדם זכותו בתוך קופתו הוא ולפי זכותו ומזל שלו יוציא הקמח אם מעט ואם הרבה ודרך משל הוא שהכל תלוי במזל וכן הכא אמו של ר' טרפון אמרה לחכמים כן שהוא נוהג בכבודה יותר מדאי והשיבו לה שעדיין לא הגיע לחצי מצות כבוד ואמו של ר' ישמעאל אמרה לחכמים כן והשיבו לה למעט בכבודה כל כך ואמרו זהו כבודה:

כד שמע אלין תרתין אולפניא. אלו שתי הברייתות ומה שנלמד מהמעשים של ר' טרפון ושל ר' ישמעאל:

פטור אני מכיבוד אב ואם. דרך הודייה אמר זה וכר' זעירא שלא היה לו לא אב ולא אם לפי שכשעיברתו אמו מת אביו וכשילדתו מתה היא:

יֵשׁ שֶׁהוּא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם וְיֵשׁ שֶׁהוּא כוֹדְנוֹ בָּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. כֵּיצַד מֵאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַייכִיל לְאָבוֹי תַּרְנְגוֹלין פְּטִימִין. חַד זְמָן אֲמַר לֵיהּ אָבוֹי בְּרִי אִילֵּין מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ סַבָּא סַבָּא אֲכוֹל וַאֲדִישׁ דִּכְלָבָיָא אָֽכְלִין וּמְדִישִׁין. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. כֵּיצַד כּוֹדְנוֹ בָּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה אִיטְחִין בְּרֵיחָייָא אֲתַת מִצְוָה לַטֲחוֹנִייָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא עוּל טְחוֹן תַּחְתָּי. אִין מָטַת מְבַזְּייָא טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. אִין מָטַת מִילְקִי טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. נִמְצָא כּוֹדְנוֹ בָּרֵחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן.

Traduction

Tantôt, tout en faisant manger à son père des volailles grasses on mérite l’enfer; tantôt en l’attachant au moulin, on mérite le paradis. Comment la première hypothèse est-elle possible? Un homme fait manger à son père des coqs gras exquis. Un jour, son père lui dit: mon fils, où as-tu gagné de quoi te procurer cette belle volaille? Que t’importe, vieillard, répond le fils, mange et tais-toi, de même que les chiens mangent sans rien dire; ce manque de respect est pire que tout, le fils est blâmable. Dans quel cas, la seconde hypothèse a-t-elle lieu? Un homme est meunier; l’ordre arrive à tous les meuniers de se rendre au service du roi. Père, lui dit alors son fils, va moudre à ma place, et je te remplacerai au service; s’il nous arrive de la part du roi, quelque injure, je préfère la subir pour toi; s’il s’agit de condamnation aux coups, je préfère les supporter pour toi; un tel fils aura bien mérité le paradis dans la vie future.

Pnei Moshe non traduit

כודנו. קושרו לרחיים ומטחינו ויורש ג''ע שלכבודו הוא עושה כדלקמן ויש שמאכילו פטומות ויורש גיהנם לפי שמבזה אותו בדבריו ומראה שעינו צרה ורעה בו.

אכול ואדיש. ושתיק וזהו כמו שהכלבים אוכלים ושותקין:

אתת מצות לטחונייא. כך הוא בקדושין ולפי מה שכתוב כאן צמות. מל' צומת הגידין כלומר קיבוץ שמקבצין בעלי המלאכה לאנגריא וכן הוא לקמן חנותא דכיתנאי הוה לון צומות ובא ציוי המלך אל הטוחנים שהיה דרכם ליתן מכל בית איש אחד לטחון לעבודת המלך וא''ל לאביו בא אתה וטחון בבית במקומי ואני אלך במקומך לעבודת המלך:

אין מטת. שאם יגיעו ויבאו לבזות או להכות כדרך הנוגשים והרודים בעושי המלאכה טוב שיבזו או יכו אותי ולא אותך:

נֶאֱמַר אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְנֶאֱמַר אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. הֵקִישׁ מוֹרָא אָב וְאֵם לְמוֹרָא שָׁמַיִם. נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת י֨י מֵהוֹנֶךָ. הֵקִישׁ כִּיבּוּד אָב וְאֵם לְכִבּוּד הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְנֶאֱמַר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֵטְאוֹ. הֵקִישׁ קִלְלוֹת אָב וְאֵם לְקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אֵי אֶיפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. וְכֵן בְּדִין מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.

Traduction

Il est écrit (Lv 19, 3): chacun d’entre vous devra respecter son père et sa mère; et il est dit (Dt 6, 13): tu craindras l’Eternel ton Dieu et tu le serviras; on voit, par l’analogie des termes, que l’on compare et place au même degré le respect des parents et la crainte de Dieu. Il est dit aussi (Ex 20, 12): Honore ton père et ta mère, et il est dit ailleurs (Pr 3, 9): Honore Dieu par ta fortune: c’est qu’il y a analogie entre ces deux sortes de vénérations. Il est dit (Ex 21, 17): Celui qui maudirait son père ou sa mère devra mourir; et il dit ailleurs (Lv 24, 15): Si quelqu’un maudit ses juges, il sera condamnable; c’est que la malédiction envers les parents est égale au blasphème de la divinité (46)''Voir Wayyikra rabba, 36; bamidbar rabba, 14; Yérushalmi, (Qidushin 1, 7) ( 61b); Babli, ib. ( 30b).''. Mais il va sans dire qu’on ne saurait établir la comparaison avec la mauvaise action de frapper ses parents, puisque cette idée est inadmissible à l’égard du ciel (celui-ci pourtant est blessé), et c’est de toute justice (47)Voir plus loin, (Kilayim 8, 4) ( 31c)., puisqu’il y a corrélation entre la vénération de Dieu et celle des parents, de même qu’ils sont tous trois réunis ou associés pour la génération des enfants (sans le souffle divin, l’enfant ne saurait vivre).

Pnei Moshe non traduit

אבל א''א לומר מכה כלפי מעלה. כלומר אבל בהכאה שלא מצינו היקש לפי שאי אפשר לומר כן כלפי מעלה:

וכן בדין. שיוקשו בכל דבר למקום מפני ששלשתן שותפין בו הקב''ה ואביו ואמו:

אֵי זֶהוּ מוֹרָא. לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו. אֵי זֶהוּ כִיבּוּד. מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל מַכְנִיס וּמוֹצִיא. מִן דְּמַאן הוּנָא בַּר חִייָא אָמַר מִשֶּׁל זָקֵן. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר מִשֶּׁלּוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא מְנַייִן אֲפִילוּ אָמַר לוֹ אָבִיו הַשְׁלֵךְ אֶת הָאַרְנַק לַיָּם שֶׁיִּשְׁמַע לוֹ בְּהַהוּא דְּאִית לֵיהּ חוֹרִין וּבְעוֹשֶׂה הֲנָחַת רוּחַ שֶׁל אָבִיו.

Traduction

En quoi consiste le respect envers les parents: A ne pas s’asseoir à leur place, ni parler pour eux au conseil, ni les contredire. En quoi consiste la vénération? A leur donner à manger, à boire, de quoi se vêtir et se chausser, et à les aider pour entrer ou sortir. Qui en payera les frais? Selon Houna bar Hiya, c’est le père; selon d’autres, le fils y pourvoit. A l’appui de cette dernière opinion, on cite l’avis de R. Abahou, exprimé au nom de R. Yossé ben Hanina: dans quel cas, dit-il, faut-il écouter son père, même s’il donne l’ordre de jeter des bourses d’or (ou des pelleteries précieuses) à la mer? S’il en a d’autres, ou si cela fait seulement plaisir au père (il doit sacrifier son argent pour lui).

Pnei Moshe non traduit

ולא מדבר במקומו. בעמדו בסוד זקנים עם חביריו אל ידבר בפניו:

מן דמאן. משל מי הוא מאכילו ומשקהו:

משל זקן. משל האב והוא מטפל בהן לעשותן ולהכין לו כל צרכיו:

לא כן א''ר אבהו. אפי' א''ל השלך את הארנקי מלא מעות לים חייב לשמוע לו וקשיא למ''ד משל אב:

בההיא דאית ליה חורנין. הכא במאי עסקינן כגון שיש להאב ארנקי אחרת מלא מעות כזו ורוצה ליתן לו מחיר זה אלא שעכשיו רוצה שיעשה לו נחת רוח ולהשליך ארנקי זו לים:

אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אֶלָּא שֶׁהָאִישׁ סִפֵּיקָה בְיָדוֹ וְהָאִשָּׁה אֵין סִפֵּיקָה בְיָדָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַאֲחֵרִים עָלֶיהָ. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה כְּמִי שֶׁהִיא סִפֵּיקָה בְיָדָהּ הִיא.

Traduction

Aussi bien l’homme que la femme, sont tenus à cette vénération; seulement l’homme en a la libre faculté (nul ne peut l’en détourner), mais la femme n’est pas aussi libre, parce qu’elle est sous la domination de son mari. Si elle est devenue veuve ou si elle a été répudiée, cela dépend de sa propre initiative, raison de sa liberté.

Pnei Moshe non traduit

אחד האיש ואחד האשה. שוין במורא ובכיבוד וא''כ למה נאמר איש אמו ואביו תיראו אלא לפי שהאיש סיפק בידו לעשות והאשה אין סיפוק בידה שרשות בעלה עליה:

נתארמלה או נתגרשה וכו'. כלומר עכשיו היא חייבת כמו האיש במצות כיבוד שיש סיפוק בידה:

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא בַּר בָּא פְלִיגֵי דְּאָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא תַּנִּי רִבִּי יוּדָן בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי גָּדוֹל הוּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהֶעֱדִיפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכִּיבּוּדוֹ. נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת י֨י מֵהוֹנֶךָ. מִמָּה אַתְּ מְכַבְּדוֹ מִשֶּׁיְחָֽנְנָךְ מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְחַלָּה וְעוֹשֶׂה סוֹכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר וּתְפִילִין וְצִיצִּית וּמַאֲכִיל אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָרְעֵבִים וּמַשְׁקֶה אֶת הַצְּמֵאִים. אִם יֵשּׁ לָךְ אַתְּ חַייָב בְּכָל אֵילוּ. וְאִם אֵין לָךְ אֵין אַתְּ חַייָב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל כִּיבּוּד אָב וְאֵם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָךְ הוֹן בֵּין שֶׁאֵין לָךְ הוֹן כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וַאֲפִילוּ אַתְּ מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים.

Traduction

Au contraire de cet avis (celui que vient d’exprimer R. Houna bar Hiya), il y a celui de R. Hiya bar Wawa, à savoir que R. Judan, petit-fils de R. Simon ben Yohaï, dit au nom de ce dernier: le devoir d’honorer ses parents est si grand, que Dieu l’a déclaré supérieur aux honneurs qui lui sont dus. Il est dit, d’une part: Honore ton père et ta mère, et d’autre part: Honore l’Eternel par ta fortune (48)Jeu de mots roulant sur la confusion des lettres HE et HET. Comp. Ci-après, (7, 10). Par quoi faut-il l’honorer? Par les biens dont il t’a favorisé; ainsi, il faut prélever sur les produits de la terre, le glanage, l’oubli, la pea, l’oblation sacerdotale, la dîme aux lévites, la seconde dîme, celles des pauvres, le prélèvement sur la pâte; on fait la Suka le lulav, on sonne du Shofar, on porte des phylactères, des Tsitsit; on donne à manger aux pauvres, aux affamés, et l’on donne à boire à ceux qui ont soif. Celui qui a quelque bien est seul obligé de remplir tous ces devoirs; mais si l’on n’a rien, l’on ne peut pas y être tenu, tandis que pour le devoir des honneurs à rendre aux parents, il faut le remplir, que l’on soit fortuné ou non, et fut-on dans l’obligation de mendier aux portes (49)''Donc, le fils doit y pourvoir, contrairement à l'avis de Houna bar Hiya; V. Questions et réponses (casuistique), de R. David ben Zimra, 2ème partie, n° 663.''.

Pnei Moshe non traduit

מילתיה דר' חייא בר ווא. חסר כאן וכצ''ל כמו שהוא בקדושין על הא דקאמר לעיל מן דמאן הונא בר חייא אמר משל זקן עלה קאמר התם מילתיה דר' חייא בר בא פליגא על הונא בר חייא.

דאר''ח בר בא תני ר' יודן בן תורתי וכו' בשם רשב''י דגדול הוא כיבוד אב ואם וכו' שבכבודו נאמר מהונך. דמשמע אם יש לך הון אבל בכיבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך. סתם ואפי' אין לו צריך לסבב על הפתחים ולכבדם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source